ביה"ד דחה ערעור על חומרת העונש למורשע בעבירות פגיעה בבטחון המדינה

השופט אל"ם א' וולף :

המערער הורשע על פי הודאתו ובמסגרת עסקת טיעון בבימ"ש קמא, בכך שביצע את העבירות הבאות:

1. חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת. במסגרת זו היה חבר בחולייה צבאית ששמה לה למטרה לפגוע במטרות ישראליות ולגרום למותם של אזרחים ישראליים רבים ככל האפשר.
2. ארבעה מקרי ירי לעבר אדם. בכל המקרים המערער יחד עם אחרים ירה לעבר רכבים ישראלים בכביש רמאללה שכם.
3. קשירת קשר לביצוע עבירה בכך שתכנן להניח מטעני חבלה בדרכם של אנשי כוחות הביטחון ולפוצצם כאשר כוחות הביטחון יעברו לידם.
4. ניסיון לגרימת מוות בכוונה. במסגרת עבירה זו, יחד עם אחרים, תכנן לירות לעבר משאית זבל באזור עופרה. הם תכננו לחטוף את הנוסעים במשאית, ליטול את נשקיהם, לאחר מכן להרוג את הנוסעים. המערער החל בביצוע תוכנית, בכך שביחד עם אחר, ירו לעבר כביש רמאללה שכם, אולם כאשר חיילי צה"ל השיבו אש, הוא וחבריו נמלטו מהמקום.

בבימ"ש קמא היה הסדר בין המערער והתביעה, על פיו הודה המערער בכתב אישום מתוקן, כמפורט לעיל, והתביעה הגבילה עצמה לעונש של 13 שנות מאסר בפועל. התביעה אכן עתרה לעונש מקסימאלי כאמור. בימ"ש קמא גזר 12 שנות מאסר בפועל וכן מאסר מותנה.

הסנגור ביקש להשוות את המערער לשותפיו, עליהם נגזרו 80 עד 90 חודשי מאסר.

אין כל ספק כי עבירות בהן הורשע המערער הן חמורות ביותר, וחסד עשתה התביעה בכך שהגבילה עצמה לעונש של 13 שנות מאסר בפועל.

כפי שגם צוין בבימ"ש קמא, העבירות החמורות בהן הורשע המערער מראות את נחישות דעתו לפגוע באנשים ואף להרוג. בחולייה אליה השתייך הוא היה בין היורים בפועל והוא היה רוח החיה. שותפיו של המערער הורשעו בפחות מקרים של אירועי ירי אף לא הורשעו בעבירה של ניסיון לגרימת מוות.

לאור כל הנ"ל, נראה לי כי העונש הנגזר על המערער הולם את העבירות בהן הורשע ואין כל מקום להתערב בעונש.

לאור כל הנ"ל, אני מציע לדחות את הערעור.

הנשיא אל"ם א' משניות :

אני מסכים.

השופט סא"ל י' חניאל :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט אל"ם א' וולף.

ניתן והודע היום, 1 באוגוסט 2007, י"ז באב התשס"ז, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.

___________________              __________________            ___________________